אלון המליץ לי לשמוע אותו. הסתבר שיום למחרת (היום) הוא יופיע במרחק 12 דקות מביתי, אז הלכתי. תודה אלון.
תראו את הקומיקס שהוא עשה בהתאם למזמורים. אני צילמתי.
(מחר ספרים ורודים)
אלון המליץ לי לשמוע אותו. הסתבר שיום למחרת (היום) הוא יופיע במרחק 12 דקות מביתי, אז הלכתי. תודה אלון.
תראו את הקומיקס שהוא עשה בהתאם למזמורים. אני צילמתי.
(מחר ספרים ורודים)
אחרי שסגרתי 17 שעות תוך יומיים בסדנת ההדפס, אפשר לומר באופן וודאי שאני לא כלכך טובה בזה. יש לי זרועות חזקות ועיצובים סבירים, אבל כשזה מגיע למדידות או מריחת אמולסיה על המסך, אני פשוט לא מצליחה לדייק. ביום שישי יצאתי לספרינג ברייק, שחגגתי ב-10 שעות של עמידה על הרגליים (תוך ניסיונות כושלים להדפיס) ובהופעה של הציפור והדבורה. מזל ששכנעתי את עצמי ללכת, כי זה הזכיר לי שהאמנים פה ממש משקיעים בהופעות, ושבדרך כלל לא מדובר רק בביצוע – אלא בשואו שלם. Inara George היא הציפור, והיא יודעת לרקוד, לזוז, להצחיק, וקצת לשיר. אני חושבת שכל אחד ואחת בקהל חשקו בה באותו הערב!
את השיר הראשון, והמוצלח ביותר צילמתי בוידאו, ומיד מחקתי. לא התכוונתי, אבל זה מה שקרה. אז הנה הוא בהופעה אחרת:
את זה אני צילמתי, מצטערת על הקיטוע ועל האיכות:
הפוסטר הקודם שעשיתי בסדנת ההדפס. היה לי ממש קשה לעשות אותו, אבל בהשוואה לספרון הנוכחי שאני עושה, הוא היה קל ומושלם (טכנית):


שלום לכולם.
המטרה העיקרית של הבלוג הזעיר שלי היא לחלוק כאן דברים על ניו יורק, עיצוב, טיפוגרפיה ודברים שטותיים מהאינטרנט – בלי לשעמם. זה מתאפשר לי בזכותו של ידידי, עומר זיו, ואני מודה לו על השעות היקרות שגזלתי מחופשת הסמסטר הקצרצרה שלו.
ועכשיו לחתולים:
1. לפני חודש הלכתי יחד עם ידידתי הקוריאנית שומרת המצוות לראות שוב את החתולה. הפעם בחושך מצרים.
2. מי שלא קרא עדיין את הספר הידוע: "קיטנס אנספיירד ביי קיטנס", הנה הוא, בוידאו השנה שלי (תודה ליותם):